#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 1 ר&quot;ע איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות, קנקנים של עובדי כוכבים אסורין או מותרין, במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים, אתא שאל בי מדרשא מה ענו לו?	"הלכתא מתענין לשעות ואם השלים מתפלל תפלת תענית.<p dir=""rtl"">והלכתא קנקנים של עובדי כוכבים לאחר י&quot;ב חדש מותרין. </p><p dir=""rtl"">משה שימש בשבעת ימי המלואים בחלוק לבן, רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין בו אימרא </p>"	עבודה זרה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 2 אלו דברים בסוגיתנו אמרו שיש להמתין י&quot;ב חודש להתירם (7)?	"בני בי מדרשא אמרו לר&quot;ע קנקנים של גוים לאחר י&quot;ב חודש מותרים.<p dir=""rtl"">חרצנים וזגים של גוים יבשים מותרים, אמר רב יהודה אמר שמואל הינו אחר י&quot;ב חודש.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ר זביד האי דורדיא דחמרא דארמאי (שמרי יין ולדעת ר&quot;ת דוקא אחר שנתן לתוכם מים) בתר תריסר ירחי שתא שרי. </p><p dir=""rtl"">אמר רב חביבא בריה דרבא הני גולפי בתר תריסר ירחי שתא שרי. </p><p dir=""rtl"">אמר רב חביבא הני אבטא דטייעי (פרש&quot;י חמת מעור עב להולכי דרכים ובערוך גרס אכטא וביאר קמח ועשבים ובשמים ושורים אותו בחלב ומזלפים עליו יין, ור&quot;ח גרס כגרסנו ופ' אבטיח, והינו דלעת חלולה שנותנים לתוכה יין וכתבו תוס' שאינו נראה) בתר תריסר ירחי שתא שרי.</p><p dir=""rtl"">אמר רב אחא בריה דרב איקא הני פורצני דארמאי (פסולת של ענבים) בתר תריסר ירחי שתא שרי. </p><p dir=""rtl"">אמר רב אחא בריה דרבא הני גולפי שחימי ואוכמי בתר תריסר ירחי שתא שרי.</p>"	עבודה זרה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 3 חרצנים של גוים לחים ויבשים האם מותרים באכילה ובהנאה?	"לחים - אסורים ואיסורם איסור הנאה.<p dir=""rtl"">יבשים הינו לאחר י&quot;ב חודש - ר&quot;מ אסר אפ' בהנאה וחכמים מתירים אפ' באכילה.</p>"	עבודה זרה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 1 מוריס ומוריס אומן האם מותרים באכילה ובהנאה?	"סתם מוריס - ר&quot;מ אוסר בהנאה וחכמים אוסרים רק באכילה ולא בהנאה דליתא לאיסורא בעיניה, (לקמן לח: איתא לחזקיה דוקא מוריס שאינו אלא לעבורי זוהמא, ור' יוחנן חולק).<p dir=""rtl"">מוריס אומן - מותר, ודוקא פעם ראשונה ושניה דנפיש שומניהו ואינו צריך לתת לתוכו יין לכן אין לחוש שנתן יין, אבל פעם שלישית אסור דרמי בהו חמרא, מכל מקום במקום שהיין יותר יקר מהמוריס ר' אבא מן עכו התיר, דאין לחוש שנתן יין במוריס.</p>"	עבודה זרה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 2 גבינות בית אוניקי האם אסורים בהנאה ומדוע?	בבית אוניקי רוב עגלים שם עובדים אותם בגמר שחיטה לע&quot;ז, ר&quot;מ דחיש למיעוטא אסר את הגבינות אף שיתכן דלא העמידו אותם בעגלים אלא בשאר בהמות, וחכמים שלא חששו למיעוט לא אסרו בהנאה.	עבודה זרה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 3 מפני מה אסרו סתם גבינות של גוים?	"[אין לומר מפני שמעמידים אותם בקיבת נבלה, דאיסורי הנאה ואכילה פרשיהו מותר.]<p dir=""rtl"">לר&quot;ש בן פזי בשם ריב&quot;ל משום ניקור, הקשה ר' ירמיה אם כן יבשה וישן יש להתיר דארס הנחש אינו מניחו להתיבש ולהתישן, א&quot;ר חנינא לפי שא&quot;א בלא צחצוחי חלב (לרש&quot;י זה טעם חדש משום חלב בהמה טמאה, ותוס' ביארו שזה תירוץ לקושית ר' ירמיה). </p><p dir=""rtl"">שמואל אמר משום שמעמידים אותה בעור קיבת נבלה.</p><p dir=""rtl"">רב מלכיא משמיה דרב אדא בר אהבה אמר מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר.</p><p dir=""rtl"">רב חסדא אמר מפני שמעמידין אותה בחומץ, רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה, וקשה עליהם דאם כן יאסרו בהנאה.</p>"	עבודה זרה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 4 המקדש בפרש שור הנסקל ובפרש עגלי ע&quot;ז האם מקודשת ומדוע והאם יש לזה ראיה ממשנתנו?	"אמר רב אחדבוי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת, אב&quot;א סברא דלא ניחא ליה בנפחיה, אב&quot;א קרא &quot;סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו&quot; אבל פרשו מותר. בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת. אב&quot;א סברא דניחא ליה בנפחיה אב&quot;א קרא &quot;לא ידבק בידך מאומה מן החרם&quot;.<p dir=""rtl"">אמר רבא תרוויהו תנינא, מדקא&quot;ל מפני שמעמידה בקיבת נבלה וא&quot;ל והלא קיבת עולה חמורה ואמרו כהן שדעתו יפה שרפו חיה הרי שאיסורי הנאה פירשם מותר, ומדא&quot;ל מפני שמעמידם אותה בקיבת עגלי ע&quot;ז ש&quot;מ דע&quot;ז פרשיהו אסור.</p>"	עבודה זרה לד:		
